אחסון בענן בחינם לסטודנטים – איך מקבלים טרות של מקום?

סטודנט שעובד עם טקסט בלבד כמעט לא מרגיש את בעיית האחסון. סטודנט שמגיש פרויקט וידאו, מריץ סימולציה, סורק מאות עמודים או שומר שלוש גרסאות של קובץ אינדיזיין כבד מגיע תוך שבועיים למסך האדום שאומר שנגמר המקום. הבשורה הטובה היא שכסטודנטים יש לכם גישה לשטח אחסון שמשתמש רגיל לא מקבל. הבשורה הפחות טובה היא שהשטח הזה קטן היום בהרבה ממה שכתוב ברוב המקומות ברשת, ושהוא בכלל לא שלכם.

המדריך הזה עושה שלושה דברים. הוא מסביר מה באמת מקבלים מהמוסד האקדמי אחרי שגוגל ומיקרוסופט שינו מן היסוד את מודל האחסון שלהן, הוא מרכז את כל השירותים החינמיים לכולם עם הנפחים המדויקים והמלכודות שבהם, והוא מקדיש סעיף שלם לדבר שכמעט אף אחד לא מספר לכם מראש: מה קורה לקבצים ביום שאחרי סיום התואר.

כמה מקום אתם באמת צריכים?

לפני שרודפים אחרי טרות, כדאי לעצור ולחשב. רוב הסטודנטים מעריכים את הצורך שלהם בצורה גרועה בשני הכיוונים: לומדי מדעי הרוח קונים מנוי ל-2 טרה שלעולם לא יתמלא, ולומדי תקשורת חזותית מנסים לדחוס פרויקט גמר לתוך 15 ג'יגה ושורפים שבוע על מחיקות.

אלה סדרי הגודל שכדאי להכיר, כדי לתרגם את סוג העבודה שלכם למספר:

• מסמכי טקסט, PDF של מאמרים, מצגות פשוטות: בין מאות קילובייטים לכמה מגה לקובץ. גם ספרייה של אלפי מאמרים אקדמיים תסתדר בקלות בתוך כמה ג'יגה.
• מצגות עשירות בתמונות, פוסטרים, קבצי אילוסטרייטור: עשרות מגה לקובץ.
• קובץ פוטושופ בשכבות או פרויקט אינדיזיין עם קישורים: ממאות מגה ועד כמה ג'יגה, ובעיקר: כל גרסת ביניים ששמרתם מכפילה את הנפח.
• וידאו גולמי מצילום בסמארטפון ב-4K: סדר גודל של 200 עד 400 מגה לכל דקת צילום. פרויקט וידאו של עשר דקות מוגמרות אוכל בקלות 100 ג'יגה של חומר גלם.
• מודלים תלת ממדיים, קבצי CAD, פרויקטי הנדסה: עשרות עד מאות מגה לקובץ, עם היסטוריית גרסאות שמנפחת הכל.
• דאטהסטים ופלטי סימולציה: הטווח הכי פרוע. יכול להיות 50 מגה ויכול להיות 2 טרה.

המסקנה המעשית: אם אתם לא נוגעים בווידאו, בתלת ממד או בדאטה כבד, אתם כנראה צריכים 50 ג'יגה ולא 5 טרה, ואת זה אפשר להשיג בחינם בלי מאמץ מיוחד. אם אתם כן נוגעים, שום פתרון ענן חינמי לא יספיק לחומר הגלם, והפתרון הנכון הוא כונן חיצוני לחומר הגלם וענן לתוצרים ולגיבוי של מה שבאמת קריטי.

האחסון שמגיע לכם מהמוסד, ולמה הוא כבר לא מה שהיה

עד לפני כמה שנים מוסדות אקדמיים קיבלו אחסון בלתי מוגבל, ומשם הגיעו כל הסיפורים על סטודנטים ששמרו את כל חייהם בחשבון האוניברסיטה. שתי החברות הגדולות ביטלו את המודל הזה, ומה שהחליף אותו שונה לגמרי באופיו.

המודל של גוגל

גוגל עברה למודל של מאגר אחסון משותף. מוסד שמנוי על Google Workspace for Education מקבל בסיס של 100 טרה-בייט לכל הארגון יחד, לא לכל משתמש. במהדורות Fundamentals ו-Standard זה כל מה שיש. תוספת Teaching and Learning מוסיפה 100 ג'יגה למאגר המשותף לכל רישיון, ומהדורת Education Plus מוסיפה 20 ג'יגה למאגר לכל רישיון. מוסד שחורג יכול לקנות אחסון נוסף במנות של 10 טרה.

שימו לב למילה "משותף". ה-100 טרה נחלקים בין כל הסטודנטים, כל הסגל, כל תיבות הדואר וכל הכוננים המשותפים של המוסד. באוניברסיטה עם 20 אלף סטודנטים זה ממוצע של 5 ג'יגה לראש לפני שספרנו את הסגל והמנהלה. לכן מנהלי המערכת מגדירים תקרות אישיות, ברמת יחידה ארגונית או ברמת קבוצה, והתקרה של הקבוצה גוברת על התקרה הכללית. ברירת המחדל לכונן משותף בגוגל היא 100 ג'יגה.

מה שקורה כשחורגים מהתקרה בחשבון Education הוא דווקא לא נורא: אפשר להמשיך להתחבר, לצפות בקבצים, להוריד אותם, ולשלוח ולקבל דואר. מה שנחסם הוא העלאת קבצים חדשים, יצירת מסמכים חדשים ב-Docs, Sheets, Slides, Forms ו-Drawings, גיבוי ל-Google Photos והקלטת פגישות ב-Meet.

המודל של מיקרוסופט

מיקרוסופט עשתה מהלך כמעט זהה. החל מ-1 באוגוסט 2024, ובמועד חידוש החוזה של כל מוסד, כל דייר חינוכי מקבל 100 טרה-בייט של אחסון משותף שמתחלק בין OneDrive, SharePoint ו-Exchange יחד. על הבסיס הזה מתווספים 50 ג'יגה לכל משתמש בעל רישיון A3 בתשלום ו-100 ג'יגה לכל משתמש בעל רישיון A5. אחסון נוסף עולה כסף אמיתי, בערך 300 דולר לחודש לכל 10 טרה.

בנוסף, ומוקדם יותר, מיקרוסופט הגבילה את משתמשי Office 365 A1, שהוא הרישיון החינמי שרוב הסטודנטים מקבלים, לתקרה אישית של 100 ג'יגה ב-OneDrive. ההגבלה נכנסה לתוקף ב-1 בפברואר 2024, ומנהלי המערכת רשאים לקבוע תקרה נמוכה יותר. כשמאגר האחסון של המוסד מגיע ל-100 אחוז ניצול, המוסד מקבל התראות ב-80, ב-90 וב-100 אחוז, ואחרי 30 יום במצב מלא הדייר עובר למצב קריאה בלבד.

כאן נמצא הפער הכי גדול בין המידע שברשת למציאות. עמודי הדרכה של מוסדות בישראל, פוסטים שיווקיים ישנים ומדריכים שהתפרסמו לפני 2024 עדיין מבטיחים 1 טרה או 5 טרה לכל סטודנט. המספרים האלה נכתבו לפני המעבר לאחסון משותף, והם כבר לא משקפים את מה שתקבלו בפועל.

איך בודקים כמה יש לכם באמת?

אל תסתמכו על שום עמוד הסבר, גם לא של המוסד שלכם. בדקו את המספר בחשבון עצמו:

• בגוגל: היכנסו ל-Drive בדפדפן עם חשבון המוסד ולחצו על "אחסון" בתפריט הצד. המספר שמופיע שם הוא התקרה שהוגדרה לכם.
• ב-OneDrive: היכנסו ל-OneDrive בדפדפן, ומדד האחסון מופיע בתחתית תפריט הצד. לחיצה עליו פותחת פירוט.

אם הבדיקה מגלה תקרה נמוכה במיוחד, שווה לפנות למרכז התמיכה של המוסד. חלק מהמוסדות מגדילים מכסה לסטודנטים בפרויקט גמר או בתזה לפי בקשה, וזה הליך פשוט של פנייה ולא משהו שדורש קרבות.

חשבון גוגל אקדמי מול חשבון גוגל פרטי

ההבדל הראשון והמובן מאליו הוא הנפח: חשבון גוגל פרטי מקבל 15 ג'יגה, וחשבון אקדמי מקבל את מה שמנהל המערכת הגדיר לו מתוך המאגר המוסדי. אבל יש ארבעה הבדלים נוספים שמשנים את ההתנהלות היומיומית.

1. ה-15 ג'יגה הפרטיים משותפים לשלושה שירותים. Drive, Gmail ו-Google Photos חולקים את אותו סל. תיבת דואר עמוסה ואלבום תמונות מהצבא אוכלים את המקום שרציתם לעבודות.
2. גוגל פוטוז כבר לא חינמי באמת. תמונות שגיבו באיכות גבוהה לפני 1 ביוני 2021 אינן נספרות במכסה, וכל מה שגובה מאז נספר, גם באיכות "חוסך שטח" שמקטינה תמונות ל-16 מגה-פיקסל ווידאו ל-1080p.
3. המסמכים עצמם נספרים. קבצי Docs, Sheets ו-Slides נספרים היום במכסת האחסון, ולא כמו פעם, כשהם היו חינם.
4. מדיניות החשבון הרדום חלה רק על החשבון הפרטי. גוגל מוחקת חשבונות פרטיים שלא היתה בהם פעילות במשך שנתיים. המדיניות הזאת אינה חלה על חשבונות שהוקמו דרך מקום עבודה או מוסד לימודים. במילים אחרות, את החשבון הפרטי אתם שולטים על מותו, ואת האקדמי מכבים בשבילכם.

מגבלות טכניות ששווה להכיר בשני סוגי החשבונות: אפשר להעלות עד 750 ג'יגה ביממה, גודל קובץ בודד מוגבל ל-5 טרה, וקבצים שגדולים מ-750 ג'יגה לא ניתנים להעתקה. תקרת הפריטים בחשבון היא 500 מיליון, ותיקייה בודדת מכילה עד 500 אלף פריטים בעומק של עד 100 רמות. אלה מספרים שלא תגיעו אליהם, אבל הם מסבירים למה סנכרון של תיקייה עם מיליון קבצים קטנים מתנהג רע.

OneDrive ואופיס דרך המוסד

כמעט כל מוסד אקדמי בישראל נותן לסטודנטים חשבון Microsoft 365 ללא תשלום, שכולל את חבילת אופיס להתקנה על מספר מכשירים ואת OneDrive. זה מסלול טוב, וכדאי לממש אותו גם אם אתם בעיקר אנשי גוגל, ולו כדי לקבל עוד עשרות ג'יגה בחינם. הרחבנו על דרכי ההשגה של אופיס במדריך על אופיס 365 בחינם, ובאותה הזדמנות כדאי לבדוק גם את המדריך על ווינדוס בחינם לסטודנטים, כי שני ההליכים מבוססים על אותו אימות סטטוס.

שתי מגבלות טכניות של OneDrive שכדאי להכיר לפני שמעלים פרויקט כבד: גודל קובץ בודד מוגבל ל-250 ג'יגה, והנתיב המלא של הקובץ מוגבל ל-400 תווים, כשכל מקטע בנתיב מוגבל ל-255 תווים. התווים " * : < > ? / \ | אסורים בשמות קבצים ותיקיות בווינדוס, ורווח בתחילת שם או בסופו נחסם גם הוא. מיקרוסופט ממליצה לא לסנכרן יותר מ-300 אלף פריטים בסך הכל. את הרשימה המלאה אפשר לראות בעמוד המגבלות הרשמי של מיקרוסופט. שמות קבצים בעברית עם סימני פיסוק הם הסיבה הנפוצה ביותר לקבצים שמסרבים לעלות.

ולמען הסר ספק: המנוי הפרטי Microsoft 365 Personal, שכולל 1 טרה, אינו חינמי לסטודנטים בישראל. מיקרוסופט מציעה עליו הנחת סטודנט של 50 אחוז אחרי אימות מוסד לימודים, וזה עדיין תשלום חודשי מתחדש.

שטח האחסון על שרתי המוסד

מעבר לענן המסחרי, כמעט לכל מוסד יש שטח אחסון פנימי שהסטודנטים לא מודעים לקיומו: אזור אישי על שרת הקבצים של הפקולטה, תיקיית בית שנפתחת אוטומטית עם חשבון המחשוב, ושטח פרויקט שמוקצה למעבדה או לקבוצת מחקר. הנפחים שם צנועים בדרך כלל, ולעתים קרובות מדובר בכמה ג'יגה בלבד, אבל יש לשטח הזה שתי תכונות שאין לענן: הוא מגובה על ידי המוסד, והוא נגיש במהירות רשת פנימית ממחשבי המעבדות.

אין תקן אחיד, וכל מוסד מגדיר את זה אחרת. הפעולה הנכונה היא להיכנס לאתר יחידת המחשוב של המוסד, לחפש "אחסון קבצים" או "אזור אישי", ולראות מה מוקצה לכם. סטודנטים לתארים מתקדמים שעובדים עם דאטה כבד יגלו לא פעם שהמעבדה שלהם מחזיקה שטח אחסון גדול בהרבה מכל מה שהענן החינמי יציע, והגישה אליו היא עניין של בקשה מהמנחה.

שירותים חינמיים לכולם, לפי נפח

אלה השירותים שכל אחד יכול לפתוח בהם חשבון היום, בלי קשר לסטטוס סטודנט. הנפחים נכונים לאוגוסט 2026.

שירות	נפח חינמי	המגבלה שחשוב להכיר	הטבת סטודנט
TeraBox	1 טרה	קובץ בודד עד 4 ג'יגה, וידאו מוצג ב-480p, הורדות מואטות מאוד, פרסומות, ואין הצפנה באפס ידיעה	אין
MEGA	20 ג'יגה בסיס	בונוסים של 5 ג'יגה על התקנת אפליקציות ותחילת ניסיונות פגים אחרי 365 יום ומקטינים את החשבון בחזרה	אין
Google Drive	15 ג'יגה	משותפים עם Gmail ועם Google Photos, וגם מסמכי Docs נספרים	אין הטבה לחשבון פרטי
pCloud	עד 10 ג'יגה	מתחילים בפחות ומשלימים את הנפח דרך שלבי הפעלה	אין
Icedrive	10 ג'יגה	ממשק נעים, אבל האקוסיסטם והשילוב עם כלי עבודה חלשים יחסית	אין
Filen	10 ג'יגה	הצפנה מקצה לקצה בצד הלקוח, שירות קטן וצעיר יחסית	אין
Box	10 ג'יגה	העלאת קובץ בודד מוגבלת ל-250 מגה בלבד, מה שהופך אותו ללא רלוונטי לקבצים כבדים	אין למשתמש פרטי
OneDrive	5 ג'יגה	נפרד לגמרי מהחשבון המוסדי שלכם	הנחה של 50 אחוז על המנוי בתשלום
iCloud	5 ג'יגה	מתמלא מהר מגיבוי האייפון עצמו	אין
Proton Drive	5 ג'יגה	הצפנה מקצה לקצה, ביצועים איטיים יותר מהמתחרים הגדולים	אין
Dropbox Basic	2 ג'יגה	הנפח החינמי הנמוך בשוק, עם מנגנון הסנכרון הכי אמין	אין

שלוש מסקנות מהטבלה, בלי לרכך. ראשית, TeraBox נראה מנצח על הנייר ואינו מנצח בפועל: תקרת 4 ג'יגה לקובץ פוסלת אותו לחומר וידאו, ההורדות המואטות הופכות שחזור של פרויקט גדול לסיוט, ואין שם הצפנה באפס ידיעה. הוא שימושי כמחסן לארכיון שאתם לא צריכים למהר לשלוף. שנית, הבונוסים של MEGA הם הלוואה ולא מתנה, ואם תשכחו שהם פגים אחרי שנה תגלו יום אחד חשבון שחורג ממכסתו. שלישית, Dropbox עם 2 ג'יגה כבר לא רלוונטי כשירות אחסון עיקרי, והוא נשאר בשוק בזכות איכות הסנכרון ולא בזכות הנדיבות.

ולמי שאוסף חומר מחקרי, שווה לזכור שרוב הקבצים הכבדים בתיקיית הלימודים הם קבצים שאפשר לשלוף שוב מהמקור. ריכזנו את הדרכים החוקיות למצוא ולהוריד מאמרים אקדמיים בחינם, ומאמר שנמצא בשלוש שניות לא חייב לתפוס מקום בענן לנצח.

איך מחברים כמה שירותים לאחסון אחד גדול?

הרעיון מפתה: לפתוח חשבון בכל שירות ולחבר את כולם לכונן וירטואלי אחד. זה אפשרי, אבל התוצאה שונה ממה שרוב האנשים מדמיינים.

הכלי הרציני לעניין הוא rclone, תוכנת קוד פתוח חינמית שעובדת משורת הפקודה ותומכת ביותר מ-70 שירותי אחסון. יש לה מנגנון Union ומנגנון Combine שמאחדים כמה שירותים לעץ תיקיות אחד, מנגנון Crypt שמצפין את התוכן לפני שהוא עולה לספק, ויכולת להעביר קבצים ישירות מספק לספק בלי להוריד אותם למחשב. בשביל סטודנט שמעביר 80 ג'יגה מחשבון האוניברסיטה לחשבון פרטי, היכולת האחרונה לבדה שווה את הלימוד.

מה שחשוב להבין הוא שאיחוד כזה אינו יוצר קובץ ענק אחד. קובץ בודד תמיד יושב אצל ספק אחד, ולכן קובץ של 30 ג'יגה לא ייכנס לחשבון של 15 ג'יגה גם אם חיברתם חמישה חשבונות. מה שכן מתקבל הוא סל אחד לכל הקבצים הקטנים והבינוניים, וזה כבר שימושי. בנוסף, ניהול של שישה חשבונות אחסון שונים גובה מחיר בתשומת לב, ומי שלא מנהל אותם בקפידה מגלה אחרי סמסטר שהוא לא זוכר איפה יושבת הגרסה האחרונה של העבודה.

שיטה שנייה, פשוטה בהרבה ומתאימה לרוב האנשים: להתקין את אפליקציות הסנכרון של שניים או שלושה שירותים על אותו מחשב, ולתת לכל אחת תפקיד ברור. חשבון המוסד לחומר הלימודי הפעיל, שירות פרטי לארכיון של סמסטרים שהסתיימו, ושירות שלישי לגיבוי של מה שקריטי. הפרדה לפי תפקיד עדיפה בהרבה על ערמה אחת גדולה.

המלכודת: מה קורה לקבצים שלכם כשמסיימים את התואר

זה החלק שבגללו נכתב המדריך. חשבון האחסון האקדמי אינו שלכם. הוא רישיון שהמוסד מקצה לכם בזמן שאתם סטודנטים פעילים, וברגע שהסטטוס משתנה הרישיון מוסר. מה שקורה אחר כך הוא לוח זמנים טכני שרץ בשקט ברקע, בלי שאף אחד ירדוף אחריכם.

הצד של גוגל

לגוגל יש כלי ייעודי בדיוק למצב הזה. הוא נקרא העברת תוכן, הוא מבוסס על Google Takeout, והוא מעתיק את התוכן מחשבון בית הספר או האוניברסיטה אל חשבון גוגל פרטי. אפשר לקרוא את ההסבר הרשמי בעמוד ההעברה של גוגל בעברית. הכלי מעתיק שלושה סוגי תוכן: קבצים שבבעלותכם ב"הדרייב שלי", הודעות דואר, ותמונות, סרטונים ואלבומים שבבעלותכם.

ואלה הדברים שהוא לא עושה, וכל אחד מהם הפתעה לא נעימה:

• קבצים שאתם לא הבעלים שלהם אינם מועתקים. עבודה קבוצתית שנפתחה מהחשבון של השותף שלכם תישאר אצלו.
• קבצים שהוגבלה בהם ההורדה או ההדפסה אינם מועתקים.
• אנשי קשר, צ'אטים ומשימות אינם מועתקים.
• היסטוריית הגרסאות של המסמכים אינה עוברת. עוברות ההערות, לא הגרסאות.
• הרשאות השיתוף אינן עוברות, כלומר כל קישור ששיתפתם עם מרצה או עם שותף ייפסק לעבוד.
• ההעברה דורשת שיהיה מקום פנוי בחשבון היעד. אם בחשבון האקדמי יש 60 ג'יגה ובחשבון הפרטי 15, ההעברה תיתקע.
• המוסד חייב לאפשר את היכולת. אם מנהל המערכת חסם את Takeout, הכלי לא יעבוד בכלל.

התהליך עצמו אורך בין כמה שעות לשבוע שלם, וקוד האישור שמקבלים בדרך תקף ל-24 שעות. כלומר זו לא פעולה שמתחילים בה בערב שלפני סגירת החשבון.

הצד של מיקרוסופט

כאן המצב גרוע יותר, ובכנות: אין למיקרוסופט כלי העברה עצמי לסטודנט מסיים. Mover, השירות שמיקרוסופט עצמה רכשה והפעילה בדיוק בשביל הגירות ענן, הפסיק לפעול. ההנחיה של התמיכה הרשמית היום היא ידנית ביסודה: להתקין את אפליקציית OneDrive, להיכנס עם חשבון המוסד, לסמן את כל התיקיות ב"שמור תמיד במכשיר הזה" כדי שהקבצים באמת ירדו לדיסק ולא יישארו קיצורי דרך, ואז להוסיף לאפליקציה גם את החשבון הפרטי ולהעתיק ביניהם בסייר הקבצים.

שימו לב לפרט הקטן שמפיל אנשים: קבצים במצב "קבצים לפי דרישה" נראים בסייר כאילו הם קיימים, אבל הם קיצורי דרך לענן. מי שמעתיק אותם בלי להוריד אותם קודם מגלה אחרי סגירת החשבון שיש לו תיקייה מלאה בסמלים שלא נפתחים.

ומה קורה בצד המוסד אחרי שהרישיון מוסר? כברירת מחדל, ה-OneDrive של המשתמש נשמר 30 יום, ואחריהם עובר לסל המיחזור של אוסף האתרים לעוד 93 יום לפני מחיקה סופית. חשבון ללא רישיון עובר לארכיון ביום ה-93 שלו. מנהלי מערכת יכולים לשנות את פרקי הזמן האלה, וחלק מהמוסדות מקצרים אותם דווקא בגלל הלחץ על מאגר האחסון המשותף. אל תתכננו על סמך 30 הימים האלה, ובוודאי לא על 93.

תוכנית הפעולה לשנה האחרונה

זה הרצף שעובד, והוא לא דורש יותר משעתיים עבודה בפריסה על כמה חודשים.

1. בתחילת השנה האחרונה: היכנסו לחשבון האקדמי ובדקו כמה נפח יש בו בפועל. זה המספר שתצטרכו להעביר בסוף.
2. מיד אחר כך: עברו על הקבצים ומחקו ברצינות. וידאו גולמי, גרסאות ביניים והורדות כפולות מהוות בדרך כלל את רוב הנפח, והן לא צריכות לעבור לשום מקום.
3. העבירו בעלות בזמן: על כל מסמך קבוצתי שאתם צריכים לשמור וגם רשומים כבעלים, ודאו שהוא בבעלותכם. על כל מסמך שאתם צריכים ואינכם הבעלים שלו, בקשו מהבעלים להעביר לכם בעלות, או פשוט הורידו עותק בפורמט קובץ רגיל.
4. שלושה חודשים לפני הסיום: הריצו את ההעברה. בגוגל דרך כלי העברת התוכן, במיקרוסופט דרך סנכרון מלא לדיסק. אל תחכו לסמסטר האחרון.
5. אחרי ההעברה: פתחו עשרה קבצים אקראיים מכל סוג ובדקו שהם באמת נפתחים. העברה שנראית מוצלחת ולא נבדקה היא ניחוש.
6. לפני שהחשבון נסגר: עברו על כל שירות חיצוני שנרשמתם אליו עם המייל האקדמי, ושנו שם את כתובת הדואר לכתובת פרטית. מייל אקדמי מת שמשמש לשחזור סיסמה הוא בעיה שמתגלה רק בשעה שצריך לשחזר.
7. אחרי הסגירה: החזיקו את הארכיון בשני מקומות לפחות. הרחבנו על כלל הגיבוי הזה בסעיף הבא.

ולסיום הסעיף, הבדל אחד שכדאי להפנים: על החשבון הפרטי שלכם בגוגל חלה מדיניות החשבון הרדום, ושנתיים ללא פעילות עלולות למחוק אותו. על החשבון האקדמי המדיניות הזאת לא חלה, כי המוסד סוגר אותו הרבה קודם ולפי החלטתו שלו. שני החשבונות בני תמותה, פשוט לא מאותה סיבה.

גיבוי בחינם, כי אחסון זה לא גיבוי

הבלבול בין השניים הוא הסיבה מספר אחת לאובדן עבודות. אחסון בענן מסנכרן, ולכן הוא מפיץ טעויות במקום למנוע אותן. מחקתם תיקייה בטעות במחשב? היא נמחקה גם בענן. תוכנת כופר הצפינה את הקבצים? הגרסאות המוצפנות סונכרנו. הענן מגן עליכם מפני דיסק שנשרף, לא מפני עצמכם.

שלושה כלים חינמיים שסוגרים את הפער:

• FreeFileSync היא תוכנת קוד פתוח חינמית לווינדוס, מק ולינוקס, שמשווה בין תיקיות ומעתיקה רק את מה שהשתנה. יש בה מצב שיקוף, מצב דו כיווני ומנגנון גרסאות ששומר את הקובץ הישן במקום לדרוס אותו. זה בדיוק הכלי שצריך כדי לגבות תיקיית לימודים לכונן חיצוני פעם בשבוע.
• Syncthing מסנכרנת קבצים ישירות בין המכשירים שלכם, בלי שרת מרכזי ובלי שהקבצים יעברו דרך חברה כלשהי. התקשורת מוצפנת ב-TLS וכל מכשיר מזוהה בתעודה קריפטוגרפית. פתרון מצוין למי שרוצה שהלפטופ, המחשב הנייח בבית והדיסק במשרד יחזיקו תמיד את אותו עותק.
• rclone, שהוזכר קודם, משמשת גם לגיבוי מתוזמן מספק לספק, ועם מנגנון ההצפנה שלה אפשר להחזיק עותק מוצפן אצל ספק שאתם לא סומכים עליו במיוחד.

הכלל המעשי הפשוט: שני עותקים בשני מקומות פיזיים שונים, ולפחות אחד מהם לא מסונכרן אוטומטית. כונן חיצוני של טרה עולה פחות ממנוי שנתי לענן, והוא העותק שישרוד את המחיקה בטעות.

אם אתם בתחילת הדרך ורוצים למפות את כל מה שמגיע לכם מעבר לאחסון, כתבנו מדריך נפרד ומקיף על מה מקבלים סטודנטים בחינם, מהנחות בתחבורה ועד תוכנות בשווי אלפי שקלים. אחסון הוא רק פריט אחד ברשימה, והוא במקרה גם היחיד שיש לו תאריך תפוגה.