מה מקבלים סטודנטים בחינם? המדריך המקיף להטבות סטודנטים

שנה אקדמית בישראל עולה כסף. שכר הלימוד האוניברסיטאי המלא עומד בתשפ"ו על כ-12,017 שקלים, ומעליו נערמים תשלומים נלווים, ספרים, תוכנות, נסיעות יומיות ומחשב שאמור להחזיק מעמד שלוש שנים. החדשות הטובות הן שחלק ניכר מההוצאות האלה כבר שולם עבורכם. המוסד קנה רישיונות תוכנה, המדינה מפעילה מסלולי מלגות, משרד התחבורה מסבסד נסיעות, והספרייה משלמת מיליונים בשנה על מאגרים שאתם רשאים להיכנס אליהם מהבית.

הבעיה היא שאף אחד לא מרכז את זה במקום אחד. חלק מההטבות מופיעות באתר האגודה, חלק באתר מרכז המחשוב, חלק באתר משרד הביטחון וחלק בכלל לא מפורסמות. הדף הזה הוא המפה. הוא עובר קטגוריה אחר קטגוריה, מסמן איפה יש כסף אמיתי ואיפה יש רק רעש שיווקי, ונגמר בצ'קליסט של עשר פעולות לשבוע הראשון של הסמסטר. רוב ההטבות דורשות הפעלה יזומה, וחלקן פוקעות אם לא נגעתם בהן בזמן.

איך זה עובד? שלושה מסמכים שפותחים כמעט הכל

כמעט כל הטבה סטודנטיאלית נשענת על אחד משלושה מסמכים, ורובכם מחזיקים בכולם בלי לדעת מה ההבדל ביניהם. ההבחנה חשובה, כי כל גורם מבקש דבר אחר, וסטודנט שמגיע למרכז שירות עם המסמך הלא נכון חוזר הביתה בידיים ריקות.

המסמך	מי מנפיק	למה הוא משמש
כתובת דוא"ל אקדמית	מרכז המחשוב של המוסד	אימות אוטומטי מול חברות תוכנה בעולם, גישה למאגרי הספרייה מרחוק, רישיונות ענן ותוכנה
תעודת סטודנט	המוסד או האגודה בשמו, בתחילת שנת הלימודים	הטבות מסחריות בקופה, כניסה למתקני הקמפוס, הזדהות פיזית מול נותני שירות
אישור לימודים רשמי	מזכירות אקדמית או פורטל הסטודנט	טעינת פרופיל סטודנט ברב קו, הגשת מלגות, פנייה לרשויות ולמשרד הביטחון

הדוא"ל האקדמי הוא המסמך החזק מכולם, והוא היחיד שעובד בלי מגע אנוש. שירותים בינלאומיים מזהים את הסיומת (ac.il או edu) ומאשרים זכאות תוך שניות. שווה לוודא בתחילת השנה שהתיבה באמת פעילה, שאתם יודעים את הסיסמה, ושהיא לא נעולה בגלל אי תשלום. תעודת הסטודנט, לעומת זאת, מונפקת על ידי המוסד לפי חוק זכויות הסטודנט, והנפקתה כרוכה בדרך כלל בתשלום שנגבה יחד עם התשלומים הנלווים.

נקודה שכדאי להכיר: תעודת הסטודנט של המוסד וכרטיס החבר של אגודת הסטודנטים אינם בהכרח אותו דבר. במוסדות מסוימים מדובר בכרטיס אחד, ובאחרים האגודה מנפיקה כרטיס נפרד שמזכה בהטבות המסחריות שהיא הביאה. אם אתם מחפשים הנחה שפורסמה על ידי האגודה ולא מקבלים אותה, בדקו איזה משני הכרטיסים הקופה מבקשת.

תוכנות ושירותים דיגיטליים שכבר שילמו עליהם בשבילכם

זו הקטגוריה שבה ההפרש בין סטודנט שיודע לסטודנט שלא יודע הוא אלפי שקלים בשנה. המוסדות להשכלה גבוהה רוכשים רישיונות מוסדיים ומחלקים אותם לסטודנטים ללא עלות נוספת, אבל כמעט אף פעם לא שולחים על כך מייל יזום. הרשימה יושבת באתר מרכז המחשוב, לרוב תחת כותרת כמו "תוכנות לסטודנטים", ומשתנה ממוסד למוסד.

מה שכמעט תמיד נמצא שם: חבילת Office המלאה עם התקנה על מספר מכשירים, Teams ו-Zoom בגרסה מוסדית בלי הגבלת זמן פגישה, וגישה לפורטל התוכנה של מיקרוסופט שממנו מורידים מערכות הפעלה וכלי פיתוח. במוסדות טכנולוגיים נוסף גם MATLAB עם Simulink והרחבות, וכן SPSS לניתוח סטטיסטי, שהרישיון המסחרי שלו לבדו עולה מאות דולרים בשנה. חלק מהתוכנות ניתנות בחינם מלא, וחלק בעלות סמלית. במכון טכנולוגי חולון, למשל, Maple מוצע לסטודנטים בעלות של 59 שקלים לשנה, שהיא פחות מאחוז ממחיר הרישיון הרגיל.

שני התחומים הכי שווים כאן קיבלו כתבות נפרדות אצלנו: אופיס 365 חינם מפרט את כל המסלולים לקבלת חבילת Office בלי לשלם, כולל המסלול שעובד גם למי שאינו סטודנט, ובמדריך על ווינדוס בחינם לתלמידים ולסטודנטים מוסבר איך מגיעים למפתחות מערכת ההפעלה דרך הפורטל האקדמי.

מעבר לרישיונות המוסדיים יש שכבה שנייה: הטבות שחברות בינלאומיות נותנות ישירות מול הדוא"ל האקדמי, בלי קשר למוסד. הבולטת שבהן היא חבילת המפתחים של GitHub, שנפתחת אחרי אימות סטטוס סטודנט וכוללת בין היתר את GitHub Pro ואת Codespaces ברמת Pro, רישיון שנתי מתחדש לכל סביבות הפיתוח של JetBrains, קרדיט של 100 דולר ב-Microsoft Azure למי שמעל גיל 18, שלושה חודשי DataCamp, שישה חודשי Educative ו-Frontend Masters, ודומיין me. עם תעודת SSL. הרישום נעשה בעמוד החבילה של GitHub ולוקח כמה דקות.

גם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית מרכזת הטבות מסחריות, בעיקר מבצעי מחשבים ניידים של Dell ותנאי חשבון בנק ייעודיים לסטודנטים. ההטבות נפתחות אחרי מילוי טופס קצר עם פרטים אישיים ובחירת מוסד לימודים, וכדאי לעבור עליהן לפני קניית מחשב חדש. חשוב לומר את זה בכנות: חלק מ"ההטבות" ברשימות האלה הן פשוט מבצעים מסחריים שהיו קיימים בלאו הכי, וההנחה האמיתית בהם קטנה. השוו מחיר לפני שאתם מניחים שהערוץ הסטודנטיאלי זול יותר.

אחסון בענן

כמעט כל מוסד להשכלה גבוהה מספק לסטודנטים שטח אחסון בענן שמגיע יחד עם החשבון האקדמי, לרוב דרך OneDrive או Google Drive בגרסה המוסדית. המכסה גדולה משמעותית מהחשבון הפרטי החינמי, והיא זמינה כל עוד אתם סטודנטים פעילים. זו הדרך הפשוטה ביותר לגבות עבודות סמינריוניות ומאגרי נתונים בלי לשלם על מנוי.

המלכודת המרכזית היא היום שבו הסטטוס נסגר. כשהחשבון האקדמי מושבת אחרי סיום התואר, הקבצים עלולים להימחק בלי אזהרה ממשית, ולעתים בתוך תקופה קצרה. לכן כדאי להתייחס לאחסון האקדמי כאל מקום עבודה שוטף ולא כאל ארכיון לכל החיים, ולהחזיק עותק שני בשירות פרטי. מדריך ייעודי שמשווה את מכסות האחסון ואת מסלולי ההגירה בסוף התואר יעלה כאן בקרוב.

מנויים לתרבות, מוזיקה וחדשות

שירותי המוזיקה והסטרימינג הגדולים מפעילים תעריף סטודנט מוזל, לא חינמי, שנפתח אחרי אימות סטטוס לימודים ומתחדש בכל שנה מחדש. במקביל, חלק מהעיתונים והמגזינים מציעים גישה דיגיטלית מלאה דרך הספרייה של המוסד, וזו הטבה שרוב הסטודנטים לא מנצלים למרות ששוויה גבוה יותר מהנחת הסטודנט המסחרית.

הכלל הפרקטי כאן פשוט: לפני שאתם משלמים על מנוי דיגיטלי כלשהו, בדקו בקטלוג הספרייה אם המוסד כבר רכש גישה. מדריך נפרד שיפרט את המנויים שבאמת שווים אימות סטודנט, ואת אלה שההנחה בהם זניחה, יתפרסם כאן בהמשך.

כלי בינה מלאכותית

כל החברות הגדולות בתחום הבינה המלאכותית מפעילות מסלול סטודנטים כלשהו, והתמונה משתנה במהירות. חלק מהמסלולים ניתנים כתקופת ניסיון ארוכה ללא תשלום, חלקם כהנחה קבועה, וחלקם זמינים במדינות מסוימות בלבד. הזמינות בישראל אינה אחידה ומתעדכנת כמעט מדי חודש, ולכן כל רשימה קבועה מתיישנת מהר.

הכיוון המרכזי שכדאי להחזיק: האימות נעשה כמעט תמיד מול הדוא"ל האקדמי, ההטבה כמעט תמיד מוגבלת בזמן ומתחדשת בהרשמה מחדש, וכדאי לבדוק גם מה המוסד עצמו רכש. יש מוסדות שרכשו רישיונות ארגוניים לכלי בינה מלאכותית והעמידו אותם לרשות הסגל בלבד, ואחרים שהרחיבו אותם גם לסטודנטים. מדריך ייעודי לכלי הבינה המלאכותית החינמיים לסטודנטים יעלה כאן בקרוב.

תוכנות מקצועיות ללימודי הנדסה ועיצוב

זהו התחום שבו הפער בין המחיר המסחרי למחיר הסטודנט הוא הדרמטי ביותר. חברות התוכנה הגדולות בתחומי התכן ההנדסי והעיצוב מפעילות מסלולי חינוך שמעניקים רישיון מלא ללא תשלום למשך שנה, בהתחדשות שנתית כל עוד הסטטוס בתוקף. אצל Autodesk, למשל, הרישיונות ל-AutoCAD ול-Revit ניתנים לסטודנטים דרך מסלול החינוך של החברה אחרי הצגת תעודת סטודנט תקפה.

הנקודה החשובה היא שהרישיונות האלה מסומנים כרישיונות לימודיים. הקבצים שנוצרים בהם נושאים לעתים חותם, והשימוש בהם מיועד ללימודים ולא לעבודה בתשלום. מדריך נפרד שיפרט את מסלולי החינוך של יצרניות התוכנה להנדסה ולעיצוב, ואת מה שמותר לעשות עם התוצרים, יתפרסם כאן בהמשך.

כסף: מלגות, מענקים והחזרים

זה הסעיף שבו נמצא הכסף האמיתי, ולא במקרה הוא גם הסעיף שהכי פחות מנוצל. חלק מהמסלולים כאן מחייבים תמורה בשעות התנדבות, חלקם מותנים בשירות צבאי, וחלקם פשוט דורשים למלא טופס. שווה לעבור על כולם ולסמן אילו רלוונטיים לכם עוד לפני שהסמסטר מתחיל.

מלגות בתמורה להתנדבות

מלגת פר"ח היא המסלול הרחב והנגיש ביותר בישראל. הסטודנט מתחייב לשנת חונכות, ובתמורה מקבל מלגה שעומדת על 7,000 שקלים בבסיס, ובחלק מהיישובים שבהם התוכנית פועלת בשיתוף מפעל הפיס היא מגיעה עד 10,000 שקלים. ההיקף הנדרש הוא 114 שעות בשנה, מתוכן 100 שעות חונכות בפועל ו-14 שעות הדרכה והכשרה. ההרשמה לשנת תשפ"ז נפתחת בתחילת ספטמבר 2026 ונסגרת באמצע דצמבר, וכדאי להירשם מוקדם כי מספר המקומות בכל יישוב מוגבל.

מסלול מקביל ולעתים משתלם יותר הוא תוכנית המלגות של מפעל הפיס בשיתוף הרשויות המקומיות. גובה המלגה שם הוא 10,000 שקלים, מחציתם ממומנים על ידי הרשות המקומית ומחציתם על ידי מפעל הפיס, בתמורה להתנדבות קהילתית בתחומי הרשות. התוכנית חילקה עשרות אלפי מלגות בשנה, אבל היא מופעלת ברשויות ולא ארצית, ולכן ההרשמה נעשית מול אתר הרשות שבה אתם רשומים כתושבים, בדרך כלל בחודשים הראשונים של שנת הלימודים.

חיילים משוחררים

מי שהשתחרר בחמש השנים האחרונות מחזיק בפיקדון אישי שאפשר להשתמש בו למימון שכר לימוד אקדמי. נכון למאי 2026 הסכומים הצבורים הם 990.63 שקלים לכל חודש שירות ללוחמים, 825.52 שקלים לכל חודש שירות לתומכי לחימה ו-660.42 שקלים לכל חודש שירות למשרתים בעורף. עבור שירות מלא זהו סכום שמכסה שנה או שנתיים של שכר לימוד. הפיקדון פתוח למשיכה החל מהיום ה-14 שלאחר השחרור, ובתוך חמש השנים הראשונות מותר להשתמש בו לשש מטרות שנקבעו בחוק בלבד: לימודים אקדמיים, הכשרה מקצועית, שיעורי נהיגה, נישואין, הקמת עסק ורכישת דירה או קרקע לבנייה.

מעל הפיקדון יושבת מלגת "ממדים ללימודים" של האגף והקרן לחיילים משוחררים, וזו ההטבה הגדולה ביותר שסטודנט בישראל יכול לקבל. היא מיועדת ללוחמות וללוחמים בעלי תעודת שחרור בכבוד זהב, ולאוכלוסיות ייחודיות בעלות תעודת שחרור בכבוד, ובהן חיילים בודדים, זכאי תשמ"ש הורים ובני מיעוטים. בתשפ"ו ההחזר השנתי עומד על עד 85 אחוזים משכר הלימוד, כלומר 10,214.45 שקלים, ובשנת הלימודים האחרונה מתקבלת השלמה ל-100 אחוזים משכר הלימוד ששולם בפועל, עד תקרה של 12,017 שקלים לשנה. אין דרישת שעות התנדבות. ההרשמה לשנת תשפ"ו נסגרה ב-31 ביולי 2026, ולכן מי שמתחיל תואר בתשפ"ז צריך לעקוב אחרי פתיחת ההרשמה בסביבות נובמבר. פרטי הזכאות המלאים נמצאים בעמוד המלגה באתר האגף לחיילים משוחררים.

משרתי מילואים

סטודנט שמשרת במילואים זכאי לשתי שכבות נפרדות של תמיכה, ורבים מפספסים את השנייה. השכבה הראשונה היא מלגה כספית ישירה. מלגת מיל-GO של המועצה להשכלה גבוהה ניתנת בארבע דרגות תמיכה, 5,000, 7,500, 10,000 ו-12,400 שקלים, לפי היקף השירות ומאפייני הסטודנט, וסף הכניסה הבסיסי הוא 21 ימי שירות ומעלה. הרישום נעשה דרך אתר החברה למלגות, cua.org.il, ולא דרך המוסד.

השכבה השנייה היא ההתאמות האקדמיות, ושווין הכספי גבוה ממה שנדמה. ות"ת החליטה על מערך תמיכה בהיקף של כ-200 מיליון שקלים לשנות הלימודים תשפ"ה עד תשפ"ז, שכולל ביטול דמי הגרירה, כלומר התשלום הנוסף שגובים ממי שפורס את הלימודים מעבר לתקן. באוניברסיטת תל אביב, למשל, 42 ימי שירות מזכים בפטור מדמי גרירה לסמסטר אחד, ו-84 ימי שירות מזכים בפטור לשני סמסטרים. המערך כולל גם קורסי השלמה באוניברסיטה הפתוחה ללא עלות לסטודנט, שיעורי עזר ותמיכה פסיכולוגית במימון המוסד. ספי הזכאות המקובלים הם 21 ימי שירות מצטברים בסמסטר, 35 ימים בשנת לימודים או 60 ימים בשלושת החודשים שלפני פתיחת הסמסטר.

בצד האקדמי, המתווה לתשפ"ו באוניברסיטת תל אביב מאפשר לגשת לשני מועדי בחינה מתוך שלושה כשהציון הגבוה הוא הקובע, מעניק פטור מ-6 עד 8 שעות סמסטריאליות, מבטל את חובת הנוכחות למעט בשיעורים מעשיים, ומוסיף 25 אחוזים זמן בבחינה לחלק מהקבוצות. לוחמים בתחומי STEM זכאים למועד בחינה מיוחד בתוך 30 יום מסיום השירות. המתווה המדויק משתנה בין מוסד למוסד, ולכן צריך לחפש אותו באתר דיקנט הסטודנטים ולא להסתמך על השמועה בקבוצת הוואטסאפ.

נקודות זיכוי במס, הכסף שחוזר אחרי התואר

זו ההטבה שהכי הרבה בוגרים מפספסים, כי היא מתממשת רק אחרי סיום הלימודים. מי שסיים תואר ראשון מ-2023 ואילך זכאי לנקודת זיכוי אחת בכל שנת מס, למספר שנים כמספר שנות הלימוד ועד שלוש שנים לכל היותר. שווי נקודת זיכוי ב-2026 הוא 2,904 שקלים בשנה, כלומר תואר בן שלוש שנים שווה עד 8,712 שקלים שחוזרים לכיס. תואר שני מזכה בחצי נקודת זיכוי, וגם לימודי תעודה בהיקף של 1,700 שעות אקדמיות לפחות מזכים בהטבה.

המימוש נעשה בטופס 119 של רשות המסים, שמוגש למעסיק יחד עם טופס 101 ואישור הזכאות לתואר, או במסגרת הדוח השנתי לעצמאים. שתי הסתייגויות מעשיות: ההטבה מתחילה בשנת המס שלאחר סיום הלימודים, ונקודות זיכוי מקטינות את חבות המס עד אפס בלבד, כך שמי שממילא אינו משלם מס לא יקבל כסף בחזרה. אם עבדתם ולא מימשתם, אפשר להגיש בקשה רטרואקטיבית לשש שנות המס האחרונות דרך עמוד השירות של טופס 119 באתר רשות המסים.

תחבורה, ספורט ובריאות

הנחת הסטודנט בתחבורה הציבורית היא ההטבה הכי משתלמת ליום יום, ובכל זאת יש סטודנטים שנוסעים שנה שלמה במחיר מלא כי לא הטעינו פרופיל. הזכאות ניתנת לכל מי שלומד במוסד המופיע ברשימת מוסדות החינוך המוכרים של משרד התחבורה, וההנחה מדורגת לפי אופן התשלום.

אופן התשלום	שיעור ההנחה
נסיעה באפליקציה או ברב קו בלי מנוי	33 אחוזים
מנוי סמסטריאלי	45 אחוזים
מנוי שנתי או ערך צבור	50 אחוזים

תוקף הפרופיל השנתי נמשך מ-15 באוקטובר ועד 15 באוקטובר בשנה שלאחריו. פרופיל של סמסטר א' תקף מ-15 באוקטובר ועד תחילת מרץ, ופרופיל של סמסטר ב' מסוף פברואר ועד 31 ביולי. את הפרופיל אפשר להטעין באפליקציה מהבית, עם אישור לימודים, אישור תשלום, תעודת זהות ומספר הרב קו, או להגיע פיזית למרכז שירות. סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה זכאים אם הם רשומים לשני קורסים לפחות בשנה. מי שנוסע מדי יום ממרכז לפריפריה יחסוך כאן אלפי שקלים בשנה, וזו כמעט תמיד ההטבה הראשונה שכדאי להסדיר.

בנוגע לארנונה כדאי לתקן אמונה נפוצה: אין הנחת ארנונה שניתנת לסטודנט בזכות היותו סטודנט. ההנחה שרבים מכנים "הנחת סטודנט" היא הנחה לפי מבחן הכנסה, שכל אדם עם הכנסה נמוכה יכול לבקש, ואינה הנחת חובה. הרשות המקומית רשאית שלא להעניק אותה כלל. בשנת 2026 יחיד שהכנסתו החודשית הממוצעת אינה עולה על 3,513 שקלים עשוי להיות זכאי להנחה של עד 90 אחוזים, וההגשה נעשית באגף הארנונה של הרשות בצירוף תלושי שכר. סטודנט שעובד במשרה חלקית בהחלט יכול להיכנס לסף הזה, אבל צריך להגיש בקשה ולהוכיח הכנסה, ולא להסתפק בתעודת סטודנט.

בתחום הבריאות הנפשית, כל המוסדות מפעילים שירות פסיכולוגי לסטודנטים בדיקנט. חשוב לומר את זה במדויק: השירות מסובסד, לא בהכרח חינם. באוניברסיטת תל אביב, למשל, קיים תעריפון לפי סוג הטיפול. עם זאת, סטודנטים משרתי מילואים זכאים לתמיכה פסיכולוגית ללא עלות במסגרת מערך התמיכה שות"ת מממנת, וגם במסלולים הרגילים המחיר נמוך מהותית ממחיר השוק הפרטי. מרכזי הספורט בקמפוסים פועלים באותו היגיון של סבסוד ולא של חינם, ולכן שווה להשוות את מחיר המנוי הסטודנטיאלי למחיר של חדר כושר שכונתי לפני שנרשמים.

גישה חינם למאמרים, לספרים ולמאגרי מידע

זו ההטבה היקרה ביותר מבחינת שווי כספי, והכי פחות מורגשת. הספרייה של המוסד משלמת מיליוני שקלים בשנה על מנויים למאגרי כתבי עת, ומאמר בודד שהיה עולה לכם 35 דולר באתר המו"ל נפתח בלחיצה אחת כשאתם מזוהים כסטודנטים. הבעיה היחידה היא שרוב הסטודנטים מנסים להגיע למאמר דרך גוגל, נתקלים בקיר תשלום ומוותרים.

הפתרון הוא הגישה מרחוק. כל מוסד מפעיל מנגנון שמאפשר להתחבר למאגרים מהבית, בדרך כלל דרך פרוקסי או VPN מוסדי, ולעתים דרך הגדרה בגוגל סקולר שמקשרת את החשבון שלכם לספרייה ומציגה כפתור גישה ישירה ליד כל תוצאה. הגדרת החיבור הזה בשבוע הראשון של הסמסטר חוסכת עשרות שעות במהלך התואר. בנוסף, כל ספרייה אקדמית מפעילה שירות השאלה בין ספרייתית, שמביא ספר או מאמר שאינם ברשות המוסד מספרייה אחרת, לעתים ללא עלות לסטודנט ולעתים בעלות סמלית.

גם כשהמאגר המוסדי לא מכסה את מה שאתם צריכים, יש מסלולים חוקיים לגמרי להשגת מאמרים וספרים. ריכזנו את כולם במדריך על מאמרים אקדמיים בחינם, שכולל את מאגרי הגישה הפתוחה, את הדרך לבקש מאמר ישירות מהחוקר ואת הכלים שמאתרים גרסה חופשית של מאמר נעול. לספרים ולטקסטים ארוכים יותר, ברשימה שריכזנו על ספרים דיגיטליים בחינם יש מאגרים שמכסים חלק גדול מרשימות הקריאה בקורסי מבוא. ולמי שמחפש נקודת פתיחה להבנת חומר לפני שצולל למאמר המקורי, אפשר להיעזר גם במאגר הסיכומים של סיכום4יו, שמציע גם בדיקת מקוריות לעבודות ללא תשלום.

צ'קליסט: עשרה דברים לעשות בשבוע הראשון של השנה האקדמית

כל מה שלמעלה שווה כסף רק אם מפעילים אותו. הרשימה הבאה מסודרת לפי סדר עדיפויות אמיתי, מהדבר שמחזיר הכי הרבה כסף ולמטה. ההשקעה הכוללת היא בערך שעתיים.

1. הפעילו את הדוא"ל האקדמי וודאו שאתם יכולים לקבל בו מיילים. בלעדיו כל שאר הסעיפים תקועים. בדקו שאתם יודעים את הסיסמה ושהתיבה אינה נעולה.
2. הטעינו פרופיל סטודנט על הרב קו. זו ההטבה עם ההחזר היומי הגבוה ביותר. אם אתם נוסעים כל יום, בדקו האם מנוי שנתי מגיע לכם לחיסכון גדול יותר מהנחת ה-33 אחוזים הבסיסית.
3. הורידו את אישור הלימודים הרשמי ושמרו אותו כקובץ. תזדקקו לו לפחות בחמישה מקומות שונים במהלך החודש הראשון, ועדיף לא לרוץ למזכירות בכל פעם.
4. היכנסו לאתר מרכז המחשוב וקראו את רשימת התוכנות. הורידו את כל מה שרלוונטי לתחום שלכם עוד לפני שהקורסים מתחילים, כי בשבוע של הגשות השרתים עמוסים.
5. הגדירו את הגישה מרחוק למאגרי הספרייה. חברו את גוגל סקולר לספרייה של המוסד ובדקו על מאמר אחד שההגדרה עובדת.
6. בדקו זכאות למלגות המחייבות תמורה. פר"ח נסגרת בדצמבר ומלגות מפעל הפיס והרשויות בסתיו. שתי המלגות האלה יחד יכולות להגיע לסכום שמכסה חלק ניכר משכר הלימוד.
7. אם שירתתם, בדקו את יתרת הפיקדון האישי ואת מסלולי משרד הביטחון. הפיקדון מיועד בין היתר ללימודים אקדמיים, ומלגת ממדים ללימודים היא ההטבה הגדולה ביותר שקיימת לסטודנט בישראל.
8. אם אתם משרתים במילואים, אתרו את נוהל ההתאמות של המוסד. חפשו אותו באתר דיקנט הסטודנטים, ובדקו במקביל את פתיחת ההרשמה למלגות המילואים.
9. עברו על הטבות האגודה והתאחדות הסטודנטים לפני קניית מחשב. השוו את המחיר במסלול הסטודנטיאלי למחיר בשוק החופשי, כי לא תמיד ההטבה משתלמת.
10. פתחו קובץ תזכורות עם תאריכי הפקיעה. רישיונות לימודיים, פרופיל הרב קו ורוב המנויים המוזלים מתחדשים אחת לשנה ופוקעים בשקט. תזכורת אחת בלוח השנה מונעת חידוש שנשכח.