הקלדתם "תמונות בחינם ללא זכויות יוצרים", קיבלתם עשרות רשימות של מאגרים, הורדתם תמונה יפה והדבקתם אותה באתר. עד כאן הכול נראה פשוט. הבעיה מתחילה כשמתברר שהביטוי "ללא זכויות יוצרים" כמעט אף פעם לא מתאר את מה שבאמת קיבלתם, ושהרישיון של Unsplash שונה מהרישיון של ויקישיתוף, ששונה מרישיון Creative Commons שיש בסופו את האותיות NC.
רוב הרשימות בגוגל מדלגות בדיוק על החלק הזה. הן מונות מאגרים, מצמידות לכל אחד תמונה ממוזערת, וכותבות "חינם לשימוש מסחרי" בלי לפתוח את עמוד הרישיון עצמו. זה מה שגורם לאנשים להסתבך, כי המגבלות האמיתיות אינן נמצאות בשאלה מאיזה אתר הורדתם את התמונה, אלא בשאלה מה בדיוק אתם מתכוונים לעשות איתה.
כאן תמצאו את התמונה המלאה: מה המשמעות של נחלת הכלל, מה ההבדל בין סוגי הרישיונות, מה בדיוק מתיר הרישיון של כל אחד מהמאגרים הגדולים, איפה נמצאות תמונות מישראל ומההיסטוריה הישראלית, איך מסננים בגוגל תמונות לפי רישיון, ומה מותר ואסור בפועל. אומר כבר עכשיו את השורה החשובה: ברוב המקרים מותר לכם הרבה יותר ממה שאתם חוששים, והמגבלות האמיתיות הן נקודתיות וקלות לזיהוי.
"ללא זכויות יוצרים" זה לא מה שרובנו חושבים
לכל תצלום יש יוצר, ולכל יוצר יש זכות יוצרים מהרגע שבו לחץ על הכפתור. אין צורך ברישום, אין צורך בסימן © ואין צורך בהצהרה כלשהי. לכן תמונה שבאמת אין עליה זכויות יוצרים היא מקרה מסוים ומוגדר, ורוב מה שאנחנו מכנים ביומיום "תמונה חופשית" הוא בעצם תמונה שיש לה בעלים, והבעלים החליט לתת לכולם רישיון רחב מאוד.
ההבחנה הזאת אינה משחק מילים. היא קובעת מה קורה ביום שבו מתברר שמישהו העלה למאגר חינמי תמונה שאינה שלו. תמונה שנמצאת בנחלת הכלל היא הפקר משפטי ואין בעלים שיכול לבוא בטענות. תמונה שניתן לגביה רישיון תקפה רק אם מי שנתן את הרישיון באמת החזיק בזכויות. בפועל זה סיכון קטן מאוד למשתמש הרגיל, אבל הוא מסביר למה כל המאגרים הגדולים מבקשים מכם לוודא בעצמכם מה יש בתוך התמונה.
שני המצבים היחידים שבהם תמונה באמת פנויה לשימוש
נחלת הכלל. תקופת ההגנה הסתיימה, או שהיצירה מעולם לא הייתה מוגנת. במצב הזה אין למי לפנות ואין ממי לבקש רשות. רוב התמונות ההיסטוריות שאתם רואים בוויקיפדיה נמצאות בקטגוריה הזאת.
ויתור או רישיון מפורש. בעל הזכויות עדיין קיים, אבל הוא חתם מראש על מסמך שמתיר לכם להשתמש. זה בדיוק מה שעושים רישיונות Creative Commons ורישיונות הבית של Unsplash, Pexels ו-Pixabay. הזכויות נשארות אצל היוצר, ההרשאה שלכם נובעת מהרישיון, ולכן חשוב לקרוא מה כתוב בו.
כמה זמן נמשכת ההגנה בישראל?
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע בסעיף 38 ש"זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו". שימו לב שהספירה מתחילה ממות הצלם ולא מיום הצילום, ולכן תצלום משנות השלושים של צלם שנפטר בשנות התשעים עדיין מוגן היטב. זו הסיבה שאי אפשר להניח שתמונה ישנה היא אוטומטית חופשית.
סעיף 42 קובע כלל נפרד ליצירות שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בהן, ולפיו ההגנה נמשכת חמישים שנים ממועד יצירת היצירה. לתמונות ישראליות היסטוריות זו נקודה משמעותית: חלק גדול מהצילומים הממשלתיים הוותיקים כבר יצא מתקופת ההגנה, וזו אחת הסיבות שכל כך הרבה תצלומים ישראליים ישנים מופיעים בוויקיפדיה בלי בעיה.
הזכות המוסרית, החלק שכולם שוכחים
מעבר לזכות הכלכלית קיימת בחוק גם זכות מוסרית. סעיף 46 מנסח אותה כזכות "כי שמו ייקרא על יצירתו" וכזכות "כי לא יוטל פגם ביצירתו", והיא נמשכת לאורך כל תקופת זכות היוצרים. הזכות הזאת שייכת ליוצר עצמו והיא אינה נמכרת יחד עם התמונה.
המסקנה המעשית פשוטה. גם כשהרישיון פוטר אתכם מקרדיט, שורת קרדיט קטנה מתחת לתמונה היא הרגל טוב שעולה לכם עשר שניות. היא גם מגדילה משמעותית את הסיכוי שצלם שמזהה את התמונה שלו אצלכם ישמח במקום להתעצבן.
סוגי הרישיונות בעברית פשוטה
זהו החלק שבאמת חשוב. משפחת Creative Commons בנויה מארבעה רכיבים שמצטרפים זה לזה, ומהם נגזרים שישה רישיונות. הרכיבים הם BY (חובת ייחוס), SA (שיתוף זהה), NC (לא מסחרי) ו-ND (בלי יצירות נגזרות). לצידם עומד CC0, שאינו רישיון אלא ויתור: היוצר מוותר על כל הזכויות ומעביר את היצירה לנחלת הכלל.
| הרישיון | מה מותר לעשות | ייחוס נדרש? | שימוש מסחרי? | יצירות נגזרות? |
|---|---|---|---|---|
| נחלת הכלל | הכול, בלי מגבלה ובלי רשות | לא | כן | כן |
| CC0 | הכול. היוצר ויתר מרצונו על כל הזכויות | לא | כן | כן |
| CC BY | להעתיק, לשנות, להפיץ ולבנות על היצירה | כן | כן | כן |
| CC BY-SA | כמו CC BY, אבל מה שתיצרו חייב לצאת באותו רישיון | כן | כן | כן, באותו רישיון |
| CC BY-ND | להעתיק ולהפיץ את התמונה כמו שהיא בלבד | כן | כן | לא |
| CC BY-NC | להעתיק, לשנות ולהפיץ למטרות לא מסחריות | כן | לא | כן |
| CC BY-NC-SA | לא מסחרי בלבד, והתוצר חייב לצאת באותו רישיון | כן | לא | כן, באותו רישיון |
| CC BY-NC-ND | רק העתקה והפצה, בלי שינוי ובלי מסחר | כן | לא | לא |
| רישיון בית של מאגר | לפי הכתוב בעמוד הרישיון של אותו מאגר בלבד | בדרך כלל לא | בדרך כלל כן | בדרך כלל כן |
הגרסה העדכנית של רישיונות Creative Commons היא 4.0, ותמצאו את הפירוט המלא של כל אחד מהם בעמוד הרישיונות הרשמי. ברשת עדיין מסתובבות גרסאות 2.0, 2.5 ו-3.0 של אותם רישיונות, כולל גרסאות ישראליות מותאמות, והתנאים בהן דומים מאוד.
שלוש המילים שהכי מסבכות אנשים
NC, לא מסחרי. הטעות הנפוצה היא לחשוב ששימוש מסחרי הוא רק מכירה ישירה של התמונה. Creative Commons מגדירים שימוש מסחרי כשימוש שמכוון בעיקרו ליתרון מסחרי או לתמורה כספית, וזה הרבה יותר רחב. בלוג של עסק, עמוד נחיתה, פוסט ממומן ומצגת מכירות הם שימוש מסחרי, גם אם איש לא משלם עבור התמונה. מעשית, אם התמונה משרתת פעילות שנועדה להכניס כסף, אל תשתמשו ברישיון NC.
SA, שיתוף זהה. אם שילבתם תמונת CC BY-SA בתוך עיצוב חדש שיצרתם, התוצר שלכם עשוי להיות מחויב לצאת תחת אותו רישיון. עבור אינפוגרפיקה או עיצוב שאתם רוצים לשמור לעצמכם זו מגבלה אמיתית, ולכן כשמדובר בעבודה מסחרית עדיף פשוט לבחור תמונה אחרת.
ND, בלי יצירות נגזרות. אסור לחתוך, לשנות צבעים, להוסיף טקסט או לשלב את התמונה בעיצוב. מותר להשתמש בה כמו שהיא. עבור מי שמכין באנרים או תמונות ראשיות לאתר, זו כמעט תמיד סיבה לוותר.
איך כותבים קרדיט שבאמת מקיים את הרישיון?
רישיון עם רכיב BY אינו מסתפק בכך שתכתבו "מקור: האינטרנט". הנוסחה המקובלת כוללת ארבעה פריטים: שם היצירה, שם היוצר, קישור למקור וציון הרישיון עם קישור אליו. כך זה נראה בפועל:
התמונה "נמל יפו בשקיעה" מאת ישראל ישראלי, מתוך ויקישיתוף, ברישיון CC BY-SA 4.0.
שימו לב שהקרדיט צריך להיות נגיש לצופה בתמונה. שורה בעמוד "תנאי שימוש" מרוחק אינה מקיימת את הדרישה. כיתוב מתחת לתמונה, שורת קרדיט בסוף המאמר או קרדיט בתיאור הפוסט הם המקומות הנכונים.
המאגרים הכי טובים לתמונות בחינם
אין כאן איזון מלאכותי: שלושה מאגרים נותנים את הרישיון הרחב ביותר ואת איכות התמונות הגבוהה ביותר, וברוב המקרים אין סיבה לחפש מעבר להם. מה שכתוב למטה מבוסס על עמודי הרישיון עצמם, לא על מה שכותבים עליהם באתרים אחרים.
Unsplash, Pexels ו-Pixabay
רישיון Unsplash מנוסח באופן הרחב ביותר מבין השלושה. לשונו: רישיון בלתי הדיר, לא בלעדי וכלל עולמי להוריד, להעתיק, לשנות, להפיץ ולהשתמש בתמונות בחינם, כולל למטרות מסחריות, בלי רשות ובלי ייחוס לצלם או ל-Unsplash. המגבלה היחידה שמופיעה בגוף הרישיון היא שאסור לרכז תמונות מהאתר כדי לבנות שירות דומה או מתחרה. שימו לב שקיים גם מסלול Unsplash+ בתשלום, שהתמונות שלו כפופות לרישיון אחר לגמרי ומופיעות באתר לצד התמונות החינמיות.
רישיון Pexels מפורט יותר. הייחוס אינו נדרש, השינוי מותר, והשימוש חינמי, אבל האתר מונה חמישה איסורים: אסור להציג אנשים מזוהים באור שלילי או פוגעני, אסור למכור עותק לא ערוך של התמונה כפוסטר או על גבי מוצר פיזי בלי לעבד אותה קודם, אסור ליצור רושם שאדם או מותג שמופיעים בתמונה ממליצים על המוצר שלכם, אסור להפיץ או למכור את התמונות במאגרי תמונות אחרים, ואסור להשתמש בתמונה כחלק מסימן מסחר, שם מסחרי או לוגו.
רישיון התוכן של Pixabay דומה מאוד. הוא מעניק זכות בלתי הדירה, עולמית ונטולת תמלוגים להוריד, להשתמש, להעתיק ולשנות את התוכן למטרות מסחריות ולא מסחריות, בלי חובת ייחוס. האיסורים: מכירה או הפצה של התוכן כפריט עצמאי בלי שהושקע בו מאמץ יצירתי, שימוש מסחרי בתוכן שמופיעים בו סימני מסחר או לוגואים מזוהים, שימוש בלתי מוסרי או בלתי חוקי ובמיוחד בתוכן שמופיעים בו אנשים שניתן לזהות, שימוש מטעה, ושימוש כחלק מסימן מסחר או לוגו. נקודה חשובה שרבים מפספסים: תנאי השימוש של Pixabay אומרים במפורש שהרישיון אינו חל על תוכן ממומן או פרסומי של צד שלישי שמוצג באתר. התוצאות הממומנות שמופיעות בראש עמוד החיפוש אינן חלק מהמאגר החינמי.
| מאגר | קרדיט | שימוש מסחרי | הדגש המרכזי ברישיון |
|---|---|---|---|
| Unsplash | לא נדרש | מותר במפורש | אסור לבנות שירות מתחרה מהתמונות |
| Pexels | לא נדרש | מותר במפורש | אנשים מזוהים, לוגו וסימן מסחר, מכירת עותק לא ערוך |
| Pixabay | לא נדרש | מותר במפורש | תוכן ממומן אינו כלול, וסימני מסחר בתמונה מוגבלים |
Openverse, מנוע החיפוש שמחפש בכולם
Openverse הוא הכלי שהכי חסר ברוב הרשימות. הוא התחיל כ-CC Search של ארגון Creative Commons, עבר ב-2021 לניהול וורדפרס, והוא סורק יותר מ-700 מיליון תמונות וקבצי שמע ממאגרים פתוחים. אפשר לסנן בו לפי סוג הרישיון, לפי היתר לשימוש מסחרי ולפי היתר לשינוי היצירה, והוא מייצר עבורכם שורת קרדיט מוכנה להעתקה.
הסתייגות אחת שהאתר עצמו מנסח בבירור: Openverse אינו מאמת את פרטי הרישיון של יצירות בודדות ואינו מאמת שהקרדיט שהוא מייצר מדויק, ולכן הוא מבקש מהמשתמשים לבדוק את המקור בעצמם. זה לוקח קליק אחד, ובעבודה מסחרית שווה לעשות אותו.
ויקישיתוף
ויקישיתוף הוא מאגר המדיה של ויקיפדיה, ונכון למאי 2026 יש בו יותר מ-141 מיליון קבצים. זהו כנראה המאגר החזק ביותר לתמונות היסטוריות, מפות, דיוקנאות של אישים, בעלי חיים, בניינים ואירועים. בניגוד למאגרים המסחריים אין כאן רישיון אחיד: כל קובץ נושא רישיון משלו, מנחלת הכלל ועד CC BY-SA.
הכלל המעשי הוא לגלול לקטע הרישוי בעמוד הקובץ לפני ההורדה. אם כתוב שם public domain, אתם חופשיים לגמרי. אם כתוב CC BY-SA, אתם מחויבים בקרדיט ובשיתוף זהה. אל תסתמכו על כך שהתמונה מופיעה בוויקיפדיה, כי גם קובץ שנמצא שם שנים עשוי להימחק בהמשך בגלל בעיית זכויות.
ארכיונים ומוזיאונים, המכרה שמעטים מגיעים אליו
מוסדות תרבות גדולים שחררו בשנים האחרונות אוספים עצומים, ואיכות החומר שם גבוהה בהרבה מהתמונות הגנריות של מאגרי הסטוק. אלה המקורות ששווה להכיר:
- Smithsonian Open Access. יותר מ-5.1 מיליון פריטים דו ממדיים ותלת ממדיים מ-21 מוזיאונים, תשעה מרכזי מחקר, ספריות וארכיונים, ברישיון CC0. אפשר להוריד, לשתף ולעשות שימוש חוזר בלי לבקש רשות.
- Getty Open Content. יותר מ-160 אלף תמונות ברזולוציה גבוהה, ובהן מעל 86 אלף יצירות אמנות ומעל 78 אלף פריטי ארכיון. פריטים המסומנים בסימן CC0 מותרים לשימוש מסחרי ולא מסחרי בלי הגבלה ובלי תשלום.
- Free to Use של ספריית הקונגרס. יותר מ-100 מקבצים נושאיים, בכל אחד 25 עד 50 תצלומים היסטוריים, כרזות, מפות וסרטים שהספרייה סימנה כפנויים לשימוש ולשימוש חוזר.
- Rijksstudio של מוזיאון הרייקס. יותר מ-800 אלף יצירות אמנות סרוקות ברזולוציה גבוהה מאוד, כולל רמברנדט וורמיר, להורדה ישירה.
- NASA Image and Video Library. תמונות, וידאו ושמע של נאס"א במקום אחד, עם אפשרות להוריד ברזולוציות שונות.
- Flickr Commons. ארכיונים ציבוריים מכל העולם מעלים לשם תצלומים שסומנו "אין מגבלות זכויות יוצרים ידועות".
- Rawpixel. התוכן החינמי שם ניתן ברישיון CC0 בלי חובת ייחוס, אבל האתר מפריד בבירור בין תוכן חינמי לתוכן פרימיום שדורש מנוי, וכדאי לוודא באיזו קטגוריה נמצאת התמונה שבחרתם.
שימו לב לניסוח של Flickr Commons, כי הוא מלמד משהו כללי. המוסדות מצהירים שלמיטב ידיעתם אין מגבלות זכויות יוצרים, ובמפורש אינם נותנים אחריות, ומבקשים ממי שעושה שימוש חדש לבצע בדיקה עצמאית. זה בדיוק ההבדל בין "אין זכויות" לבין "אנחנו לא מכירים זכויות".
ואם אתם מרכיבים ערכת עיצוב שלמה לאתר או למצגת, התמונות הן רק חצי מהעבודה. ריכזנו גם רשימת פונטים בעברית להורדה בחינם, שנבנתה באותה גישה של בדיקת רישיון לפני הורדה.
תמונות מישראל ומההיסטוריה הישראלית
כאן המאגרים הבינלאומיים נחלשים מאוד. חיפוש של "Tel Aviv" ב-Unsplash יביא לכם תמונות נוף יפות, אבל לא את בן גוריון מכריז על הקמת המדינה, לא את הקיבוץ בשנות החמישים ולא את ההפגנה משנות השמונים. לזה צריך מקורות ישראליים.
אוסף התצלומים הלאומי
אוסף התצלומים הלאומי מנוהל בידי לשכת העיתונות הממשלתית ומרכז את עבודתם של צלמי הלשכה מאז 1948. במאי 2011 אישרה הממשלה החלטה להנגיש כ-200 אלף תמונות ממוחשבות מהארכיון לכל דורש, כולל עיתונים וחברות פרסום בארץ ובחו"ל, בכפוף לדיני זכויות יוצרים והגנת הפרטיות. הגישה עצמה חינמית, המדינה לא ויתרה על זכויות היוצרים שלה, והשימוש דורש מתן קרדיט. לפני שימוש מסחרי כדאי לקרוא את עמוד תנאי השימוש באתר האוסף, כי הוא מפרט את הסייגים המדויקים.
לצד זה עומד סעיף 42 לחוק, שקובע חמישים שנות הגנה ליצירות שהמדינה בעליהן הראשון. חלק ניכר מהצילומים הממשלתיים הוותיקים כבר חצה את הסף הזה, ולכן תמונות רבות מהעשורים הראשונים של המדינה נמצאות היום בנחלת הכלל ומופיעות בוויקישיתוף בלי הגבלה.
פיקיוויקי
פיקיוויקי הוא מאגר התמונות השיתופי הישראלי, ובו תצלומים של אתרים, נופים, אירועים ואנשים מכל רחבי הארץ, שהעלו צלמים חובבים לצד ארכיונים ומוסדות. התמונות ניתנות ברישיון Creative Commons ישראל ייחוס 2.5, כלומר מותר להשתמש, לשנות ולהפיץ, גם מסחרית, אבל מתן הקרדיט הוא חובה ולא המלצה. זהו אחד המקומות הבודדים שבהם תמצאו תמונה טובה של יישוב ישראלי קטן או של אתר מקומי.
ארכיונים ואוספים היסטוריים
בשנת 2018 העלתה עמותת ויקימדיה ישראל לוויקישיתוף כ-28 אלף תצלומים מארץ ישראל שצולמו עד 1947, מארכיון המדינה, ארכיון קק"ל, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון משה שרת וארכיון הפלמ"ח. התצלומים האלה נמצאים בנחלת הכלל, והם הבסיס לחלק גדול מהתמונות ההיסטוריות שאתם רואים היום בערכים בעברית.
מקור נוסף ומצוין הוא אוספי התצלומים של הספרייה הלאומית, ובהם ארכיון דן הדני, ארכיון עיתונות ישראלי גדול במיוחד שהונגש לציבור. כמו תמיד, הרישיון מופיע בעמוד הפריט עצמו ולא בעמוד הבית, ואותו צריך לקרוא.
נקודה שכדאי להפנים לגבי כל האוספים האלה: הסריקות ישנות והרזולוציה לא תמיד מספיקה לשימוש בכותרת אתר או בהדפסה. במקרים כאלה אפשר להעלות את הרזולוציה בכלים חינמיים, ופירטנו את הטובים שבהם במדריך על שיפור איכות תמונה בחינם.
ומה עם תצלומי עיתונות ישראליים עכשוויים? אלה כמעט תמיד אינם חופשיים. תמונה מאתר חדשות, מדף פייסבוק של דובר או מאתר של סוכנות צילום היא תמונה מוגנת, וההעתקה שלה אינה מותרת רק משום שהיא הופיעה באינטרנט. אם אתם צריכים תמונה של אירוע אקטואלי, הדרך החוקית היא לפנות לגורם שמחזיק בזכויות ולבקש אישור, ולרוב מקבלים.
איך מחפשים בגוגל רק תמונות שמותר להשתמש בהן?
גוגל תמונות מציע מסנן רישיונות, והוא שימושי מאוד כשמבינים מה הוא עושה ומה הוא לא עושה. כך מגיעים אליו:
- הריצו חיפוש רגיל בגוגל ועברו ללשונית תמונות.
- פתחו את תפריט הכלים שמופיע מתחת לשורת החיפוש.
- בחרו בתפריט "זכויות שימוש".
- בחרו "רישיונות Creative Commons" לתמונות עם רישיון פתוח, או "רישיונות מסחריים ואחרים" לתמונות שהזכויות בהן נמכרות או ניתנות בדרך אחרת.
- אחרי שבחרתם תמונה, לחצו על הקישור לפרטי הרישיון שמופיע לצידה ובדקו מה בדיוק כתוב שם.
החלק החשוב הוא מה שגוגל עצמה כותבת בעמוד העזרה שלה: הסינון מתבסס על מידע שסיפקו האתרים המארחים או ספק התמונה, התמונות עשויות להיות כפופות לזכויות יוצרים, ויש לאמת את פרטי הרישיון מול ספק הרישיון ומול האתר המארח. במילים אחרות, המסנן הוא כלי לצמצום הרשימה, לא אישור שימוש.
בפועל, למי שמחפש תמונה לאתר או למצגת, חיפוש ישיר ב-Openverse או באחד המאגרים הגדולים יעיל יותר ממסנן גוגל, כי שם הרישיון ידוע מראש ואחיד. את מסנן גוגל שמרו למקרים שבהם אתם מחפשים משהו מאוד ספציפי שאינו קיים במאגרים.
מה כן מותר ומה באמת אסור?
עכשיו לחלק שבגללו רוב האנשים מגיעים למדריכים כאלה מבולבלים. אחרי שקוראים את הרישיונות עצמם מתברר שהמגבלות אינן גורפות, והן מתרכזות בארבע נקודות בלבד.
- אנשים שאפשר לזהות. הרישיון שקיבלתם הוא מהצלם, לא מהאדם שבתמונה. שימוש שמרמז שאדם מסוים ממליץ על מוצר, או שמציג אותו בהקשר שלילי או פוגעני, חורג מהרישיון של המאגרים הגדולים ועלול גם לפגוע בזכויות של אותו אדם. Unsplash, Pexels ו-Pixabay כולם מפנים את האחריות לבדיקה הזאת אליכם.
- סימני מסחר, לוגואים ומותגים. אם בתמונה מופיע לוגו מוכר, בקבוק של מותג מזוהה או מבנה עם סימן מסחרי, הרישיון של התמונה לא נותן לכם זכויות בסימן עצמו. Pixabay אוסרת במפורש שימוש מסחרי בתוכן כזה בהקשר של מוצרים ושירותים.
- סעיף NC ברישיון. זו המגבלה שהכי הרבה אנשים מפרים בלי לשים לב, פשוט מפני שהם מפרשים "מסחרי" בצורה צרה מדי.
- הפיכת התמונה למוצר או למותג. מכירת התמונה כקובץ, העלאה שלה למאגר תמונות אחר, הדפסה שלה כפוסטר בלי עיבוד יצירתי או שימוש בה כלוגו של העסק. שלושת המאגרים הגדולים אוסרים על כך בניסוחים שונים.
| מה אתם רוצים לעשות | עם תמונה מ-Unsplash, Pexels או Pixabay |
|---|---|
| תמונה בפוסט בבלוג של העסק | מותר, גם בלי קרדיט |
| תמונה בפרסומת ממומנת בפייסבוק | מותר, כל עוד לא משתמע שאדם או מותג בתמונה ממליצים עליכם |
| תמונה במצגת ללקוח או בכיתה | מותר |
| כריכה לספר בהוצאה עצמית | מותר, כשהתמונה משולבת בעיצוב ולא נמכרת כשלעצמה |
| הדפסת התמונה על חולצה או פוסטר למכירה | אסור למכור עותק לא ערוך. עיבוד יצירתי משמעותי משנה את התמונה |
| שימוש בתמונה כלוגו של העסק | אסור בכל שלושת המאגרים |
| העלאת התמונה למאגר תמונות אחר | אסור |
| שימוש בתמונת אדם מזוהה בהקשר רגיש או שלילי | אסור |
ולמען הדיוק לכיוון השני: הרישיונות של Unsplash, Pexels ו-Pixabay מתירים שימוש מסחרי במפורש ובלשון ברורה. אתר עסקי, חנות מקוונת, קמפיין ממומן, ניוזלטר ומצגת מכירות הם שימושים לגיטימיים לחלוטין. מי שמפחיד אתכם מלהשתמש בתמונות האלה באתר מסחרי פשוט לא קרא את הרישיון.
צריכים תמונה שלא קיימת? יצירת תמונות בחינם
לפעמים החיפוש נכשל לא בגלל רישיון אלא בגלל שהתמונה שאתם צריכים פשוט לא צולמה מעולם. במקרה כזה יצירת תמונה בבינה מלאכותית פותרת את הבעיה מהיסוד, וגם מוציאה מהמשוואה את סוגיית האדם המזוהה, כי אין אדם אמיתי בתמונה. ריכזנו את הכלים החינמיים ואת שיטת העבודה איתם במדריך על יצירת תמונות AI בחינם.
שתי נקודות שכדאי להכיר לפני שמסתמכים על זה בעבודה מסחרית. הראשונה היא שכל כלי קובע בעצמו מה מותר לעשות עם התוצר, וחלק מהכלים מתירים שימוש מסחרי רק במסלול בתשלום. את זה בודקים בתנאי השימוש של הכלי הספציפי, ולא בהנחה כללית.
השנייה נוגעת לזכויות שלכם בתמונה שיצרתם. משרד זכויות היוצרים האמריקאי פרסם בינואר 2025 דוח שקבע שיצירה שנוצרה כולה בידי מערכת בינה מלאכותית אינה מוגנת בזכות יוצרים, ושפרומפט מפורט ככל שיהיה אינו הופך את המשתמש ליוצר, מפני שהפרומפט משקף רעיון ולא שולט באופן שבו הרעיון בא לידי ביטוי. לעומת זאת, תרומה אנושית ממשית כמו עריכה, בחירה וסידור של התוצאות עשויה לזכות בהגנה על אותו חלק. המשמעות המעשית: מותר לכם להשתמש בתמונה שיצרתם, אבל אל תניחו שתוכלו למנוע מאחרים להשתמש בתמונה דומה.
בשני המקרים, בין אם הורדתם תמונה ובין אם יצרתם אותה, כמעט תמיד תרצו לחתוך אותה לפרופורציה הנכונה, להוסיף טקסט או להתאים צבעים. את הכלים החינמיים לזה סקרנו בסקירה על אתרי עריכת תמונות בחינם, וכולם עובדים מהדפדפן בלי התקנה.
הכללים שכדאי לעבוד לפיהם
אחרי כל הפירוט, זו התמצית שמכסה כמעט כל מקרה שתיתקלו בו:
1. פתחו את עמוד הרישיון של המאגר פעם אחת בחיים. חמש דקות קריאה ב-Unsplash, ב-Pexels וב-Pixabay חוסכות שנים של ניחושים.
2. בדקו את הרישיון של הקובץ, לא של האתר. בוויקישיתוף, בפליקר ובארכיונים כל פריט נושא רישיון משלו.
3. אם יש NC ברישיון והשימוש שלכם קשור לעסק, ותרו. ההגדרה של שימוש מסחרי רחבה בהרבה ממה שנדמה.
4. שאלו מה בתוך התמונה, לא רק מאיפה היא. אדם מזוהה, לוגו או יצירת אמנות בתוך הפריים הם המגבלות האמיתיות.
5. תנו קרדיט גם כשלא חייבים, ושמרו צילום מסך של עמוד הרישיון. זה הביטוח הזול ביותר שקיים.
בשורה התחתונה, המצב טוב בהרבה ממה שהמונח "ללא זכויות יוצרים" מרמז. יש היום מאות מיליוני תמונות שמותר להוריד ולהשתמש בהן, כולל באתר עסקי ובפרסום, בלי לשלם ובלי לבקש רשות. כל מה שנדרש כדי להישאר בצד הבטוח הוא להסתכל על שורת הרישיון לפני ההורדה במקום אחרי שהתמונה כבר עלתה לאוויר.
